כדיאטנים ומאמנים,
אנחנו משוכנעים שאם רק נעשה את המתמטיקה טוב, ואם רק נדע בדיוק מה האדם שמולנו אוכל – אנחנו נוריד אותו במשקל.
באיזשהו שלב תפקידי התזונאי והמאמן השתבשו.
נראה כי מרביתנו קמים בבוקר בשליחות לנצח את ההשמנה ולהגיע לחיטוב הנכסף או לחילופין לייצר רצף התקדמות ביכולות הגופניות כאילו כל לקוחותינו ספורטאים מקצועיים.
בואו נעשה סדר:
תפקידי התזונאי – לעזור לסגל הרגלים ברי קיימא כדי לקדם בריאות תזונתית בצורה נוחה ולאורך זמן רב, תוך תהליך חקר משותף. לשחרר את המטופל מפחדים, מיתוסים ואמונות מגבילות שמקורן בתרבות הדיאטה והמרדף האינסופי אחרי ירידה במשקל. לקבוע יעדים מציאותיים ונכונים לאדם כאינדיבידואל.
תפקידי המאמן
להדריך חינוך גופני, להתאים למתאמן תוכנית אימונים ולהנגיש לו שגרה פעילה שיאפשרו לו "להתאהב" בכושר, או לכל הפחות לבצע אותו מבלי לסבול. ולעשות כך בצורה לא שיפוטית, לא ביקורתית ומלאת אמפתיה והבנה. תוך שהוא שואף ללמד את המתאמן להכיר ביתרונותיה ולהוקיר על מה שפעילות גופנית מכניסה לחייו.
נקודה למחשבה
אם המתאמנים והמטופלים שלכם לא יורדים במשקל כפי שצפיתם, זו לא חייבת להיות אשמתם. לא בטוח שהם "אוכלים בסתר", לא בטוח שהם "מפספסים משהו", או שהם "לא רוצים את זה מספיק".
אולי הכי חשוב – לא בטוח שיש לכך איזושהי הצדקה.