דימוי גוף הוא חלק מהמבנה הנפשי ומורכב ממכלול התחושות, הרגשות, הציפיות, הקוגניציות וההתנהגויות הקשורות בגוף שלנו. כאשר אני מלמד על דימוי גוף, אני מאפיין אותו כגשר או חוט מקשר בין גוף ונפש. הוא מושפע ומשפיע על המרכיבים הנפשיים של האדם – הערך העצמי, החוסן המנטלי, הביטחון העצמי ועוד מרכיבים רבים, אך גם מוזן מאידיאלים חיצוניים הקשורים למודל היופי כמו תרבות, חברה ומשפחה, וניתן להשפיע עליו בעבודה פנימית על נפשו של האדם, וגם בעבודה על הגוף עצמו, כמו פעילות גופנית, פסיכואדוקציה הסובבת את גוף האדם ועוד. לכל בני האדם מערכת יחסים מורכבת ועמוקה עם גופם. התמודדות עם דימוי גוף נמוך או שאינו יציב אינה בלעדית לנערות ונשים, כמו שלעיתים נוטים לחשוב, אלא גם לנערים וגברים.
לאורך עשרות השנים האחרונות, אנחנו רואים כי דימוי הגוף מעסיק את האוכלוסייה המערבית יותר ויותר. נראות ואסתטיקה חיצונית מקבלים ערך משמעותי יותר בסדר העדיפויות של האידיאלים החשובים לאדם. ערכי היופי, וערך ה"גוף הבריא" משמעותיים היום יותר מתמיד עד כי האדם לעיתים מזהה את עצמו בגופו – היינו, האדם חושב על הגוף שלו כעל העצמי שלו. אמנם ה"אני הפיזי" הוא אכן חלק מה"אני", אך במציאות כיום, וכך גם אני מתרשם בקליניקה, החלק הפיזי בהגדרה העצמית של האדם תופס חלק משמעותי יותר ויותר, עד לכדי פגיעה במבנה הנפשי והרגשי וליקוי תפקודי. כך השאיפה ליופי חיצוני מבולבלת לעיתים קרובות עם השאיפה לבריאות והם נעשות אחד. אידיאלים הקשורים למראה בלבד מעורבים בתוך תפיסות לגבי בריאותו של האדם, והצלחתו של האדם נקשרת אף היא למראה שלו וליכולת שלו להשפיע, לשנות, ולשפר את המראה שלו.
אמנם הדגשתי את התרבויות המערביות, אך חשוב להדגיש כי הערך הניתן למראה חיצוני שאינו תמיד בר-השגה, או דורש השקעת אנרגיות פיזיות ורגשיות רבות, זמן ואף התערבות כירורגית כזו או אחרת, וההשפעות של אלו על דימוי הגוף של האדם – הן מגמות גלובליות המתרחשות גם במדינות מתפתחות. ככל הנראה, חלק מהסיבות מצויות בכך שהפערים התרבותיים הולכים וקטנים תחת הגלובליזציה הדיגיטלית, הרשתות החברתיות והצריכה של מדיה מערבית – סדרות טלוויזיה ורשת וסרטים הופכת לקלה יותר בחלקים מרוחקים ובמדינות העולם השלישי. זאת ועוד, התרבות כולה והדרך בה אנו צורכים מידע משתנה, והופכת מבוססת תמונות ווידאו, על פני מידע בטקסט. כך, הערך הניתן לקנקן פעמים רבות רב מתוכנו.
אמנם כתבתי ארוכות על מראה, אך חשוב לכן לעמוד שוב על כך שדימוי הגוף אינו נגזר מהמראה של הפרט, אלא ממערכת היחסים הפנימית שבין הפרט אל גופו. על כן זו תהיה טעות להניח כי ככל שהפער בין אידיאל היופי לבין הפרט הוא גדול יותר, כך דימוי הגוף יהיה שלילי יותר. במילים אחרות, דימוי גוף נמוך ניתן שהתקיים אצל נשים וגברים בכל מידה ובכל גובה, על כל המגוון, הצבעים והצורות של בני האדם באשר הם והוא אינו דאגה של קבוצה אחת יותר מאשר של אחרת. ניתן שהוא יהיה מוקד וגורם מצוקה רגשית ולקות תפקודית בלי קשר כלל למראה החיצוני.
דימוי גוף נמוך שלוב ומשפיע על נושאים רבים ונמצא כי החלטות הנוגעות לקריירה, השתתפות באירועים חברתיים ומשפחתיים, ועצם התפיסות לגבי העצמי, כמו למשל האם מגיע לי להיות מאושר, מושפעות מדימוי הגוף. דימוי גוף נמוך נמצא בקשר גם עם הפרעות מצב-רוח ועם דיכאון קליני, כמו גם במחלות נפש אחרות.
דימוי גוף נמוך, כידוע, הוא גם גורם סיכון להתנהגויות דיאטה ובקרת משקל מסוכנות, התנהגויות אכילה פתולוגיות והפרעות אכילה. זאת ועוד, דימוי גוף נמוך הוא גם מאפיין של עליה במשקל והיעדר מוטיבציה לשינוי ושל אכילה רגשית. בהקשר הזה, על כן, הגישה הרווחת ש"קודם אעשה דיאטה ואז ארגיש טוב עם עצמי" לא רק שאינה עובדת בתצפיות בקליניקה, אלא גם עומדת בניגוד למה שידוע מהספרות המחקרית.
כל אלו הרי שלובים האחד בשני כמעגל. כאשר אני מדריך ומלמד אנשי מקצוע, אנו מגדירים את דימוי הגוף כדלק המניע את גלגלי הפרעת האכילה, וכך גם את ההשמנה. מצבים בריאותיים מורכבים אלו, הם בעצמם גם משפיעים על דימוי הגוף ומשפיעים על המצב הנפשי והרגשי וכך המעגל ממשיך.
ההתייחסות בטיפול התזונתי או הרגשי, על כן, אינו יכול להתמקד אך ורק בסימפטומים התזונתיים (התנהגויות אכילה, הפרעות אכילה וכו') ואינו יכול להתמקד רק בביטוי של המצב הנפשי, אלא ב"גורם המתדלק" עצמו.
דימוי גוף מתעצב בגיל הילדות ובגיל ההתבגרות. דימוי גוף שלילי המתקבע בגיל צעיר, על פי המחקר במרבית המקרים יישאר נמוך ואף יחמיר מעט עם הזמן. על כן הטיפול בדימוי גוף נמוך בגילאים צעירים בהם הוא מתגלה הוא חשוב מאוד ומעלה את סיכויי ההצלחה, בדומה לטיפול מוקדם בהפרעות אכילה.
גורמים המשפיעים על עיצוב דימוי הגוף הם כמובן תרבותיים – חשיפה מוגברת לפרסומות ולתוכן ויזואלי ופיזיולוגיים, כמו התפתחות מינית.
כיום, ההתפתחות המינית מוקדמת ומתחילה לעיתים כבר בגיל 10, אך ההתפתחות הרגשית לא הוקדמה ואינה מתפתחת בהתאמה. ובאשר לחשיפה לתרבות – 80-85% מתוכניות הפריים-טיים בטלוויזיה ו85% מהתוכניות המועדפות על בני נוער מעלות מסרים על מין, יחסי מין והתנהגות מינית, מה שמאיץ ומגביר את העיסוק בגוף ובאסתטיקה חיצונית. החשיפה למדיה החברתית היא מקדם משמעותי המייצר עיוות בתפיסות בנוגע לגוף וצורה ולמגוון שלהם בחברה, על פי המחקר כיום, בני נוער אינם יודעים להעריך ולכמת את הזמן שהם ברשתות החברתיות בדקות או בשעות, פשוט מכיוון שהם, ככל הנראה, כל הזמן שם.
כחלק מעקרונות הקליניקה של שחר כוכבי – לתזונה וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי, אנו מאמינים בקידום בריאות ודימוי גוף בקהילה כולה, ולא רק במתן טיפול פרטני לאלו שמצבם מאפשר זאת. על כן מדי שנה אני נוהג להרצות בבתי הספר ולהרצות בפני עשרות מועדוני כושר, על מנת לפגוש מתבגרים צעירים וצעירות ולשוחח איתם על דימוי גוף ועל כיצד מסרים מהסביבה משפיעים עליהם. בנוסף, אני נפגש עם צוותי ההוראה ואנשי המקצוע מתחום האימון על מנת ללמד ולהכשיר אותם, ומרצה בפני הורים על נושא דימוי הגוף אצל בני הנוער והמתבגרים.
כפי שכתבתי, הטיפול בדימוי גוף נמוך נחוץ מכיוון שניתן שישפיע על נושאים רבים, המצב הרגשי והנפשי, הדאגה העצמית והמוטיבציה להשקיע משאבים מנטליים בתזונה ובפעילות גופנית, הסיכוי להתפתחות של הפרעות אכילה והפרעות נפשיות אחרות ועוד.
הטיפול בדימוי גוף נמוך חשוב במיוחד, מכיוון שעל פי המחקר, במרבית המקרים דימוי גוף נמוך אינו משתפר עם הזמן, ולרוב ניתן שאף יחמיר.
קליניקה שחר כוכבי רואה בהנגשת מידע לציבור עקרון מנחה. עם זאת, כל המידע באתר הוא אינפורמטיבי בלבד ואין לראות בו המלצה רפואית או תחליף לטיפול.
האחריות על השימוש במידע הוא על הקורא בלבד ואנו מעודדים אתכם להיוועץ עם איש מקצוע מתאים.