הכרוניקה של קיבוע מיתוסים מסוכנים

זה לא סוד שבעידן האינסטגרם כל אדם יכול להיות מומחה וגורו.

רמת הנגישות שלנו ושל בני הנוער למידע מעולם לא היתה פשוטה יותר. יש לזה הרבה מאוד יתרונות.

החסרונות (בתחום הבריאות) מתגלים מתוך סוג של תמהיל:

  1. עם כח גדול מגיעה אחריות גדולה – אושיות רשת משפיעות לא מגלות אחריות מספקת על המידע שהם מפיצות ומפיצים, ולא מודעים ומודעות מספיק לכח שיש להם בידיים.
  2. וואקום המערב הפרוע – ללא גוף אתי-מקצועי מסודר, ועם מנגנוני אכיפה רופפים – כל אדם רשאי להחליט האם הוא ראוי ומוסמך לשגר המלצות כלליות לכל עוקביו, בלי הצורך להסביר אותן. הוא יכול להיות מוסמך – אך לא בתחום ההמלצות, והוא יכול להיות מחוסר כל ידע והסמכה.
  3. עולם אינסטנט – זה כל כך חזק בנו, במשך כל כך הרבה זמן, שזה נראה פשוט טבעי שנחפש פתרונות קלים. ואם אנחנו כאלה – ועדיין מתקשים להבין ששינוי משיגים דרך עבודה קשה, שינוי דפוסי חשיבה והתנהגות, עבודה עצמית: איך בני הנוער והילדים שלנו יחשבו אחרת?

אז מה באמת קורה?

– סלבריטיז / מאמני כושר מפורסמים / משפיעני רשת ייצרו תוכן לא מדויק או מטעה במקרה הטוב, שקרי ומסוכן במקרה הרע – למען אינטרסים פרטיים שלהם ואפילו לפעמים מתוך אמונה שלמה שהם יכולים לעזור – אבל ללא הידע, ללא המודעות, ללא ההכרה בכך שהם מסכנים קבוצות ענקיות באוכלוסיה.

– הם ירגישו מאוד נוח לעשות את זה, מכיוון שמלבד “כמה טרחנים” מעולם הבריאות לסוגיו, הכל שותק מדי – משרד הבריאות, משרד החינוך, עמותות מקצועיות שונות. הם בכלל לא יבינו את המשמעות של הדברים שהם עושים, ובוודאי לא שזה אסור

– ההמלצות האלה יפלו על אוזניים שרוצות לשמוע על הקסמים החדשים והמהירים, ועל עיניים שרוצות לקרוא עליהם.

ובנימה אישית

היו תקופות שהרגשתי שאני שם את עצמי בעמדת השוטר של האינסטגרם והפייסבוק. הייתי, בפרטי או בפומבי, מתכתב, מתקן, שואל מדוע. מאוד לא אהבתי להיות שם. למה אני צריך לטרחן ולתקן, להסביר על המשמעויות והסכנות. העולם עובד על פרגון. ואם לא לפרגן.. אז לפחות לשתוק.

אבל נמאס לי לשתוק. אני רואה את ההשפעות של זה כל הזמן. אני קורא עליהם במחקרים, אני רואה אותם יום-יום בקליניקה בעבודה עם בני נוער, אני שומע אותם מפי עשרות תלמידים כשאני מגיע לבתי ספר.

זה נמאס. מבחינתי משטרת האינסטגרם נפתחת מחדש

יש כאן הרבה אנשי מקצוע. מאמני כושר, דיאטנים, מורים לחינוך גופני. הם יכולים לתקן, הם יכולים לפנות, והם גם יכולים להרים את הקול כמו ביממה האחרונה בנוגע למשפיענית שפרסמה בתמונה המצורפת.

תשתפו, תדווחו על כל פוסט. אתם מרגישים שאתם נלחמים בתחנות רוח? שמשפיען אחד שווה 20 אנשי מקצוע שרוצים לעשות טוב? עד שגורם ממשלתי לא יכנס לתוך “וואקום המערב הפרוע” זה באחריות ההורים ובאחריותינו המקצועית. ההורים בעבודה. לא תעזרו להם?

** הכרוניקה של קיבוע מיתוסים מסוכנים **זה לא סוד שבעידן האינסטגרם כל אדם יכול להיות מומחה וגורו. רמת הנגישות שלנו ושל...

פורסם על ידי ‏‎Shahar Kochavi RD‎‏ ב- יום חמישי, 18 ביולי 2019

מוזמנים לשתף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
דילוג לתוכן