הפרעות אכילה ופעילות גופנית
הקשר בין הפרעות אכילה לפעילות גופנית מזיקה ומסוכנת ולהתמכרות לפעילות גופנית, הן בעולם הספורט המקצועי והן כחלק מתרבות ה"פיטנס" והפנאי קיים ונמצא ומתועד במחקר ובניירות העמדה של הגופים המקצועיים החשובים ביותר. עם זאת, הטיפול בהפרעות אכילה נעשה לרוב תוך ידע חסר בהבנת המשמעויות הרגשיות, הפיזיולוגיות וההורמונליות של פעילות גופנית. ועל התפקיד, לעיתים המשמעותי שיש לפעילות גופנית, ספורט ותנועה – הן בהחמרת מצב המטופל ובריאותו, ועיכוב הטיפול בהפרעת האכילה. והן כחלק ממערך התמיכה וככלי טיפולי אפקטיבי.
טיפול בהפרעות אכילה בקליניקה לתזונה וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי
הטיפול בקליניקה שחר כוכבי הוא ייחודי מסוגו בארץ. הטיפול מתמקד גם בצומת המסוכן שבו הפרעות אכילה ופעילות גופנית נפגשים. בקליניקה מלווים ספורטאים מקצועיים ותחרותיים, כמו גם מטופלים שלהם קשר מורכב, סבוך ומזיק עם פעילות גופנית על סוגיה השונים.
הטיפול נעשה תוך ההבנה העמוקה של המשמעויות של ביצוע פעילות גופנית במצבי בריאות וסטרס שונים, המאזן האנרגטי הנוכחי של המטופל, והמקום הרגשי שעליו עונה עצם ביצוע הספורט, וההערכה כי במקרים רבים עצם העיסוק בו הוא חלק מהפתולוגיה (המחלה). כמי שליווה מאות ספורטאים כמאמן כושר וכתזונאי ספורט, כמי שמעודד ביצוע של פעילות גופנית תדירה באוכלוסייה ואף כמתאמן חובב בעצמי היום וכספורטאי תחרותי בעבר, חשוב לי לציין את אותה המורכבות שמתקיימת בפער שבין התנהגות בריאה ומיטיבה, ובין זו המשמרת את מעגל ההרס, התסכול ואבדן השליטה.
לפעילות גופנית יתרונות רבים וקצרה היריעה מלהרחיב על כולם, מדובר על תרומה למערכת הקרדיווסקולרית, המטבולית, ההורמונלית וכמובן למערכת השריר והשלד, תרומתה אף נקשרה במניעה ובטיפול בדיכאון, הפרעות מצב-רוח, הפחתת חרדה, שיפור מדדים קוגניטיביים, ביצועי עובדים ועוד. ויחד עם זאת, כיום, פעילות גופנית קשורה לא רק לביצוע של ספורט תחרותי, להנאה מהיתרונות הרבים שמניתי מעלה, וגם לא רק בקשר שלה לתרומה הגופנית האסתטית, מניע שהוא במקרים מסוימים יכול להיות לגיטימי בפני עצמו, אלא שפעילות גופנית נקשרת קשר הדוק גם לתרבות, למעמד חברתי, ולמסרים המועלים מתעשיית הפיטנס והדיאטה ברחבי העולם המערבי. מסרים אלו מעוותים תפיסות בריאות ורציונליות בהקשר לביצוע הפעילות, מה הוא גוף חזק, מה היא בריאות ומה הייצוג הויזואלי של בריאות על גוף האדם.
הפרעות אכילה והתמכרות לפעילות גופנית
התמכרות לפעילות גופנית היא אמנם לא מוגדרת כסוג של הפרעת אכילה בפני עצמה אך השלכותיה הרגשיות והנפשיות, הפיזיולוגיות והמטבוליות יכולות להיות דומות מאוד. כמו כן, במקרים רבים (קרוב למחצית המקרים על פי המחקר) הסובלים מהתמכרות לפעילות גופנית יציגו בנוסף תמונה של "אכילה מופרעת" (Disordered Eating) ואף הפרעת אכילה, ולהפך – אחוזים גבוהים מאוד מהמאובחנים בהפרעת אכילה יכולים להציג תמונה של פעילות גופנית קיצונית במשכה, עצימותה ומידת הסיכון בה, עד להתמכרות לפעילות גופנית.
השילוב של השניים – בצד האחד – הפרעת האכילה שלעיתים תתבטא במחסור באנרגיה, חסר ברכיבים תזונתיים חיוניים, תת תזונה ואף תת-משקל – ובצד השני – עצימות גבוהה של אימונים מבלי היכולת לווסת את עצימותם, משכם ותכיפותם, עלול להחמיר את המצב הבריאותי כולו, הנפשי והפיזי.
מסגרות בסיכון גבוה
מסגרות בסיכון גבוה הן אלו המשלבות בתוכן מספר גורמי סיכון. כך למשל, במגמות המחול בבתי הספר נכון להיום אין חובה לייעוץ תזונתי סדיר, העשרה על היותו של הגוף משתנה עם הגיל ועל דימוי הגוף, ואין הנחיות לגבי מסדרים המעודדים רזון. במסגרת חוגי הספורט לנוער המאמנים אינם עוברים הכשרה לאיתור מקרים בסיכון ואין חובה לשלב מידע מקצועי בנושא התאמת התזונה לגדילה ולהתפתחות הטבעית בגילאי ההתבגרות, במקביל למאמץ האנרגטי והגופני הנדרש בהם.
כמו כן, מועדוני הכושר והסטודיו הפרטיים כיום מהווים חלק משמעותי מהאינטראקציה החברתית אצל בני נוער ובוגרים ובהם לא פעם עולים תכנים הקשורים לבקרה וירידה במשקל, מניפולציות תזונתיות לירידה במשקל, משטרי תזונה וקיבוע תפיסות מזיקות הקשורות בפעילות גופנית, אכילה וגוף. התייחסות חד-מימדית למניעי האדם לאכילה והתבוננות צרה דרך הפריזמה של אסתטיקה בלבד מעלות את הסיכון להפרעות אכילה ואכן נמצאו אחוזים גבוהים של הפרעות אכילה ושל התמכרות לאימונים בקרב מתאמני חדר הכושר ומועדוני הקרוספיט.
עיסוק בספורט בצורה תחרותית או התייחסות המתאמן לעצמו כספורטאי מקצועי מבחינת ציפיותיו שלו לגבי ביצועיו, הישגיו ומספר יחידות האימון השבועיות עלולים גם הם להגביר את הסיכון לעיסוק מוגבר באכילה ומשקל ובדימוי גוף. ענפי ספורט בסיכון מוגבר במיוחד הם ענפי הספורט האסתטי – למשל התעמלות ומחול, ענפי ספורט בהם האתגר הוא כנגד כוח הכבידה (Anti-Gravitation) – למשל קפיצה למרחק ולגובה, ענפי ספורט עם קטגוריות משקל – כמו האבקות ואומנויות לחימה, ובוודאי פיתוח-הגוף החובבני והתחרותי, בו אכילה ולעיתים אף מניפולציות תזונתיות הם חלק מרכזי מאוד בעבודתו של הספורטאי. חשוב לציין כי גם בתחומים אחרים – תחומי הסיבולת כגון ריצה, ותחומי משחקי הכדור נמצאה שכיחות גבוהה יותר של הפרעות אכילה.
מה אנחנו עושים בקליניקה
מתוך הכרות מעמיקה עם תחומי הספורט התחרותי בארץ ועם עולם פיתוח הגוף החובבני ותעשיית הפיטנס הישראלית – בטיפול אנחנו לא עובדים על הפן התזונתי בלבד, אלא גם על הגישה ועל העמדות של המטופל/ת לפעילות גופנית. אנחנו מבצעים ביחד הערכות חוזרות שמתאימות למצבו ובמידה וניתן לבצעה, מתאימים את הפעילות הגופנית בצורה הדרגתית. במידה ומדובר בספורטאי מקצועי, אנחנו שואפים אף לשיפור הישגיו הספורטיביים תוך הגברת ההתאוששות, מניעת פציעות והתייחסות רחבה לרווחה הכללית (Well-being) של הספורטאי. אנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם קבוצות הנוער, המאמנים האישיים או הקבוצתיים, ובמידת הצורך, מתאימים למטופל מאמן שהוכשר כחלק מפעילות הקליניקה להוות גורם תומך לצוות הטיפולי. בכך אנחנו יוצרים מערך חדש של יחסים לא רק עם אכילה ומזון, אלא גם עם פעילות גופנית.
מה אנחנו עושים מחוץ לקליניקה
בהמשך לטיפול בעשרות ספורטאים ושוחרי פעילות גופנית ותנועה, בריאים ואלו הסובלים מהפרעות אכילה, יזמתי ובניתי את ההשתלמות לסביבת אימונים בטוחה ואיתור מצוקות בדימוי גוף והפרעות אכילה.
זוהי ההשתלמות הראשונה והיחידה בישראל המכשירה את מדריכי הכושר כקו ראשון לאתר תסמינים של הפרעות אכילה, וקוראת לשיח שפוי והפצת מסרים בריאים בנושאי תזונה, פעילות גופנית ואסתטיקה גופנית בקהילת הפיטנס בישראל, ובתוך כך שינוי פני תעשיית הפיטנס בישראל. ייזום ובנייתה של ההשתלמות נעשה על מנת לייצר סביבה בטוחה המקדמת בריאות פיזית ורגשית של מתאמני מועדוני הכושר, איתור מצוקות וסימני אזהרה ועידוד הפנייה לגורמים המטפלים, וכלים להדרכת מתאמנים הסובלים מהפרעות אכילה, כאשר המאמן מהווה גורם תומך למערך הטיפולי.
