תפריט
חווית ההתמודדות עם הפרעות אכילה, האתגרים והקשיים שעולים מהתמודדות זו, כמו גם ההשלכות והמחירים הגופניים, הרגשיים, האישיים, הבין-אישיים והמשפחתיים – משתנים ממקרה אחד לאחר, ובין המטופלות והמטופלים.
ברבים מהמקרים, הטיפול החיוני הנדרש הוא טיפול רב-מקצועי, הכולל מפגשים פרטניים לטיפול תזונתי, ומפגשים פרטניים לטיפול רגשי – פסיכותרפיה. בקליניקה לתזונה וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי אנחנו מאמינים בטיפול מערכתי, המתייחס לא רק לעולמה הפנימי של המטופלת – אלא גם ובדגש – למציאות חייה העכשווית. טיפול יעיל, כך אני מאמין, הוא טיפול הפוגש את המטופלת במקום שבו היא נמצאת בחייה היום. מערכות היחסים המשפחתיות והבין-אישיות, סביבת מגורינו והפעילות היומיומית השלובה בחיינו – עבודה, קריירה, לימודים ועוד – לכל אלו השפעה מכרעת על מציאות חיינו, על מידת ההצלחה בתהליך הטיפולי והשיפור הפוטנציאלי ברווחה הנפשית ובמצב הרפואי הכללי. מתוך הבנה זו, הטיפול המערכתי משלב בתוכו פעמים רבות מפגשים משותפים למטופלת ולסביבתה הקרובה, למשל, הדרכות הורים נפרדות בגיל צעיר, מפגשים משותפים עם ההורים, האחים או בני הזוג בגילים מאוחרים יותר.
טיפול CBT הנהוג בקליניקה הוא טיפול אינטגרטיבי ומבוסס רגש, המשלב גישות קוגניטיביות-התנהגותיות שונות מהגל השלישי, בעיקרן – טיפול דיאלקטי-התנהגותי DBT ותרפיית קבלה ומחויבות ACT. העמדה הטיפולית היא מעורבת ואקטיבית (working as a team). נקודת המבט הטיפולית שבה אנו נוהגים היא מעמדה קרובת חוויה. המטפל, יחד עם המטופלת, משתפים פעולה יחד בחקירת עולמה של המטופלת מנקודת מבטה. תחושת הנינוחות, ביסוס האמון, והבטחון בקשר הטיפולי – עומדים בבסיסו של הטיפול. שיתוף הפעולה המשותף מהווה את נקודת היציאה לעבר הניסיון להבין את עולמו של המטופל, במטרה לשפר את הרווחה שלו ואיכות חייו כפי שהוא תופס אותם.
טיפול CBT נתפס פעמים רבות בין אנשי המקצוע ובאוכלוסייה כטיפול יעיל מאוד, ממוקד וקצר מועד.
בעוד בצדק רב, השניים הראשונים נכונים, התפיסה השלישית אינה מדויקת.
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי הוא אכן טיפול יעיל מאוד. יעילותו ועדיפותו מוכחות במגוון רחב של בעיות והתמודדויות נפש שונות, למשל בטיפול בדיכאון, הפרעות חרדה ופוביות, OCD והפרעות אכילה. במקרים אלו, הטיפול הוא יעיל, ממוקד וספציפי, ועל כן, בחלק מהפעמים(ושלא בהפרעות אכילה), גם קצר-מועד. זאת ועוד, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי בהשוואה לטיפולים אחרים מעולם הפסיכותרפיה – הוא אכן קצר יותר.
הספרות המחקרית וגם ניסיון השטח מלמדים, עם זאת, שהפונים לטיפול בהפרעות אכילה לרוב מתמודדים ומתמודדות עם בעיות מגוונות, והתמודדויות נפש מקבילות; למשל, התמודדות עם הפרעת אכילה (אנורקסיה, בולימיה, הפרעת אכילה התקפית או אחרת) במקביל להתמודדות עם דיכאון, חרדה, OCD, פוסט טראומה ו/או הפרעות אישיות).
מקרים כאלה דורשים מאיתנו להתאים את עצמנו כמטפלים למצבה הייחודי של המטופלת. טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, כטיפול ממוקד בהגדרת הבעיה, ובפתרון ובהקלה של בעיות תוך רכישת מיומנויות חיים – מאפשר התייחסות ממוקדת ויעילה לנושאים בחייה של המטופלת שמייצרים אצלה סבל רב וקושי נפשי. עם זאת, הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי לבדו, לרוב אינו מספיק. כחלק מהפסיכותרפיה והטיפול הרגשי – יהיה נכון לשלב גישות פסיכותרפוייטיות תוך התבוננות רחבה יותר, ממוקדת רגש ואישיות, ולא רק כזו ה"ממוקדת בבעיה". במקביל ובנפרד מהפסיכותרפיה – יהיה נכון ואף חיוני לשלב טיפול תזונתי בהפרעות אכילה – תפקידיו רבים, והמרכזיים שבהם – ביסוס הבנה וידע תזונתי מהימן, הפחתת החשש והפחד מהאכילה, הפחתת המטען השלילי שמיוחס למזונות ספציפיים, בנייה משותפת עם הדיאטנית המוסמכת של הרגלי אכילה נכונים ומתאימים למטופלת, ותמיכה עקבית בהשתדלות לאמץ את הרגלי אכילה אלו בצורה עקבית, אך גמישה.
טיפול CBT קלאסי אמנם מבוסס על פרוטוקולים סדורים, יעילים, ושהוכחו מחקרית. אך איננו מאלצים את הפרוטוקול על הטיפול. הטיפול בקליניקה אינו מבוסס פרוטוקול, אלא מבוסס אדם, כאשר האדם הוא במרכז. לעיתים – נעשה שימוש יעיל ומותאם בפרוטוקול, כאשר יש רציונל טיפולי מתאים לכך.
רבים מהמטופלים והמטופלות שלנו, ובני-משפחותיהם – סובלים מאוד. רבות מהמשפחות – מתמודדות, מתאמצות, נופלות וקמות – לעיתים במשך חודשים ואף שנים בניסיון להתמודד עם המחלה. לכן, אני מבין, ואנחנו כקליניקה ובית טיפולי הן למטופלת והן למשפחותיהן, מבינים את הרצון האדיר "לפתור את הבעיה" ומהר.
לעיתים, אצל המתמודדים זמן רב, נוצרת שחיקה, חוסר אונים וחוסר תקווה באשר לפוטנציאל ההצלחה והגעתה אם בכלל. יש לציין, כשם שלא כל האנשים אותו הדבר, וכשם שכל משפחה – ייחודית מאוד בדרכה, ולכל אדם סיפור חיים, רקע, ואישיות משלו, כך אורך הטיפול משתנה בין אדם לאדם ובין מקרה למקרה.
יש ראשית לציין – שהטבה במצב התזונתי, הפיזי והרגשי – מושגת לרוב במהירות יחסית. הטבות אלה פעמים רבות מקלות גם את האחריות המשפחתית הכללית, ואת הקונפליקטים בין בני המשפחה. עם זאת, הטבה ראשונית היא אינה מספקת, ובוודאי שאינה "מרפאה" את הפרעת האכילה ואת התחלואה הנפשית שלעיתים נלווית לה. לעניין זה חשיבות רבה שכן – מצד אחד, זה שהטיפול הוא לרוב ארוך, אין זה אומר שלכל אורך הטיפול המצב הנפשי והפיזי הקשה יישארו זהים. שיפור משמעותי בחיי המטופלת מושג לרוב בטווח הקצר. עם זאת, על מנת למנוע את מעגל הקסם ההולך ושב, שבו נוצר ייצוב יחסי, ולאחריו נסיגה, יש צורך בטיפול ארוך טווח.
הספרות המקצועית והמחקרית מתארת את הטיפול בהפרעות אכילה כטיפול ארוך טווח ולשנים. ממוצע השנים להחלמה מלאה בטיפול – הוא כ5-6 שנים. עם זאת, נציין כי הטיפול בקליניקה הוא קצר, ויעיל יותר מכפי שעולה מהספרות. כפי שנכתב מעלה, לכל אחד ואחת סיפור משלה, הייחודי לה, לאורך השנים מטופלינו הגיעו להחלמה מלאה בטווחים שנעים בין שנה לשנתיים. קיימים אף מקרים שבהם משך הטיפול ארך 6 חודשים ועד פחות משנה, אך מתוך הכוונה לשקיפות מלאה, נציין כי אלו הם מקרים יוצאים מן הכלל, שאינם מעידים על הכלל. טיפול קצר – אינו מעיד על "מטופלת טובה יותר" או על "מאמץ חזק יותר" של המטפלים. אחת מהנחות היסוד הדיאלקטיות המנחה את הטיפול – היא שהמטופלת עושה ככל יכולתה, ושאנחנו כצוות נעשה ככל שניתן על מנת להפחית את התלות ולקדם את עצמאות המטופלות שלנו, ולהשתדל ככל שניתן ליישם טיפול יעיל.
מורכבות הקשיים איתם מתמודדת המטופלת, ונסיבות החיים איתן מגיעה – להן המשמעות הגדולה ביותר בקביעת אורך הטיפול.
קליניקה שחר כוכבי רואה בהנגשת מידע לציבור עקרון מנחה. עם זאת, כל המידע באתר הוא אינפורמטיבי בלבד ואין לראות בו המלצה רפואית או תחליף לטיפול.
האחריות על השימוש במידע הוא על הקורא בלבד ואנו מעודדים אתכם להיוועץ עם איש מקצוע מתאים.
