- אישה רזה מאוד היא לא אנורקסית.
- בני אדם יכולים לאכול כמויות גדולות וזה עדיין לא יוגדר כבולמוס
- אדם שאוכל בהקפדה יתרה לא סובל מאורתורקסיה
- אנשים יכולים להציג התעסקות גבוהה בגופם מבלי להיות "דיסמורפיים"
מודעות להפרעות אכילה היא גם לכבד את הסובלים מהן ובתוך כך להמנע מהדבקת תגיות במרחב הוירטואלי ובכלל
כשרק התחלתי לכתוב על הפרעות אכילה ועל הטיפול בהן במדיה – זה היה נושא שהוא כמעט טאבו.
אחת המשימות שלי באופן אישי והמחוייבות של הקליניקה בכלל היא העלאת המודעות לנושא דימוי הגוף והפרעות האכילה באוכלוסיה הכללית בכלל ובעולם הפיטנס בפרט.
בשנים האחרונות #משניםאתהשפה, יחד עם עוד אנשי ונשות מקצוע מתחומים שונים העלו את המודעות לנושאים אלה. יחד עם זאת, ודווקא בגלל שהנושאים החשובים האלה עולים על סדר היום והם סופסוף מדוברים גם במרחב הדיגיטלי – חשוב שנתייחס אליהם במלוא הרצינות ונמנע מ"שיטוח" השיח.
למילים יש כח
גם בטיפול בקליניקה נבדוק ונבחן שוב ושוב באיזה מילים אנחנו בוחרים להשתמש. הגדרות רפואיות למחלות נפשיות נעשה בצניעות ובזהירות אין סוף.
אנחנו לא קוראים לכל אדם שאנחנו לא מבינים את ההתנהגות שלו "פסיכי", ולא לכל אדם שלא מבין אותנו "אוטיסט". אנחנו גם לא קוראים לכל אישה שסופרת קלוריות ויש לה ריבועים בבטן אורתורקסית ולכל רזה אנורקסית. אנחנו לא מגדירים כל יציאה מהרגלי התזונה השגרתיים בולמוס אכילה.
מרחב בטוח הוא בטוח לכולם. אין לקדם רזון ומודל יופי בלתי ניתן להשגה בהסברים על הסכנות שבהשמנה.
מהצד השני – לבטל צורות גוף, שאיפות, תפיסות והתנהגויות קפדניות ולתייג אותן כהפרעות אכילה זה הרסני באותה מידה.
אני מבקש מכם, מונחים רפואיים המתארים הפרעות אכילה, מחלות נפשיות – בואו לא נדביק אותם למראה ולהתנהגות שאנחנו רואים ברשת.
זה משטח את המצוקה ולא מכבד את הכאב של מי שנמצא שם. ומוזיל את ערכן של מילים שלהן משמעות אדירה עבור בני האדם מסביבכם שאכן נמצאים במצוקה אמיתית, כמו גם המשפחה והקרובים אליהם.
חשוב לציין, זה גם מבטל ושולל את הזכות של בני אדם אחרים ושונים מכם לחשוב ולהתנהל בצורה שיכולה ממש לא להתאים לכם – אבל אולי להם היא נהדרת.
אין דרך אחת לבריאות
אין גישה אחת לגוף.
#משניםאתהשפה
#EatingDisordersAwarenessWeek