סוגי הפרעות אכילה
הפרעות אכילה מוגדרות בעולם הרפואה כהפרעות נפשיות. התפתחותן רב-סיבתית ומורכבת ממשתנים ביולוגיים, גנטיים, משפחתיים, סביבתיים, קוגניטיביים, אישיותיים וחברתיים-תרבותיים ובתוך מודל ביו-פסיכו-סוציאלי. ייחודן של הפרעות האכילה בתוך משפחת ההפרעות הנפשיות, הוא בכך שמתאפיינות לא רק בפגיעה תפקודית (עבודה ולימודים, קשרים חברתיים ובין אישיים וכו') אלא בכך שמביאות בסבירות גבוהה לנזקים בריאותיים פיזיים ועלולות להשפיע על כלל המערכות בגופו של הסובל מהם, ובתוך כך המערכת ההורמונלית, מערכת השריר והשלד, מערכת העיכול, מערכת העצבים ועוד. למעשה, במקרים רבים הפגיעה הגופנית היא רב מערכתית. פגיעה זו יכולה להיות כרונית ואיטית – כך שלא תמיד ניתן להצביע ולזהות אותה במהירות, ויכולה להיות אקוטית ומהירה מאוד.
הפרעות אכילה, אם כן, מורכבות מכיוון שאינן מאופיינות רק בנפש וקוגניציה, אלא גם בגופו של האדם. מדובר בהפרעות הנפשיות עם אחוז התחלואה הנלווית ואחוז ההתאבדות הגבוה ביותר מכלל מחלות הנפש וקשורות למצבים נפשיים אחרים כגון דיכאון, הפרעות מצב רוח, התמכרויות, הפרעות אישיות ועוד.
במרבית הפרעות האכילה, דימוי הגוף ותפיסות ועמדות שיש לאדם כלפי הגוף שלו מהווים מרכיב מרכזי בתוך כלל המניעים של המחלה ומשפיעים גם על עוצמתה וחומרתה.
אבחון הפרעות אכילה
קדם לפירוט על הפרעות האכילה השונות, חשוב לי להדגיש ארבעה עקרונות:
- ראשית, אנחנו איננו ממהרים לבצע "אבחון" של הפרעת אכילה, בין אם מדובר על אבחון עצמי, או של אדם הקרוב אלינו. אפילו כאנשי מקצוע ובתוך העבודה הקלינית, לא תמיד נמהר לשייך תחת הפרעה מסוימת. גם לעצם הקיטלוג, "הדבקת התווית" ולהכניסה תחת הגדרה מסוימת יש משמעות גבוהה מאוד. האבחנה לסוגי ההפרעות למי שלא מיומן בכך עלולה להיות מבלבלת
- שנית, אדם הסובל מהפרעת האכילה נמצא לרוב על ספקטרום שיכול להיות דינמי בעוצמתו, ודינמי בכך שהמאפיינים של הפרעת האכילה, ובכך הסימפטומים שדרכה היא באה לידי ביטוי אצל הפרט, משתנים. כתוצאה, ניתן שאדם יציג לאורך תקופות שונות קריטריונים שמאפיינים הפרעות אכילה שונות, ולמעשה ההגדרה של הפרעת האכילה תשתנה לאורך הזמן
- להפרעות אכילה אין משקל, מַרְאֶה, צורה, גזע, גיל או מין ומגדר. מתמודדים עם הפרעות אכילה יכולים לחיות בצורות גוף שונות, נשים, גברים, ועל כל רצף הקשת המגדרית
- לסיום, בהמשך ישיר לשני הנושאים הראשונים, וכתוצאה מהמורכבות ומהחסרונות שבגישה הקטגוריאלית, ברובם של המקרים, הסובלים מהפרעות האכילה לא יציגו סימפטומים שעומדים באופן מוחלט בהגדרות הנדרשות על מנת לקבוע את האבחנה. הפרעות האכילה האטיפיות (Atypical) או אלו שאינן ניתנות להגדרה ספציפית (OSFED) הן שכיחות יותר מאלו המוגדרות. חשוב להדגיש מעבר לכל ספק: אין "רף כאב" שמצדיק פנייה לעזרה למתמודדים עם הפרעות אכילה. כל מצוקה וסבל מצדיקים פניה לעזרה. אדם הסובל ממצוקה בדימוי הגוף או קושי רגשי ותפקודי באכילה שתואמת את צרכיו – זכאי להרגיש טוב יותר, זכאי לקבל עזרה ותמיכה
אנורקסיה נרבוזה
- מתאפיינת בהגבלה עקבית של אנרגיה ביחס למתאים לצרכי הגיל, המין, ההתפתחות והבריאות הפיזית
- פחד גבוה מעליה במשקל או התנהגות עקבית המחבלת בעליה במשקל
- הפרעה בצורה בה האדם חווה את גופו או את משקלו, ברמת ההשפעה של צורת הגוף על ההערכה העצמית או העדר הפנמה של עד כמה המשקל למעשה נמוך (או עד כמה זה מסוכן).
נחלקת לתתי-סוגים: - מגבילה (Restrictive) – המערבת התנהגויות דיאטה קיצוניות, צומות ופעילות-גופנית או "היפראקטיביות"
- התקפית/מטהרת (Binge/Purging) – הכוללת הופעה של אכילה התקפית עם היטהרות ופיצוי לאחר מכן – הקאות, שימוש במשלשלים ומשתנים ופעילות גופנית
בולימיה נרבוזה
- הפרעה המערבת הופעה חוזרת וקבועה של התקפי אכילה משמעותיים והתנהגות מפצה לאחריהם שיכולה להתבטא דרך הקאות, משלשלים, משתנים, צומות או פעילות גופנית
- לאורך האפיזודה, הפרט יחווה את הלכה כאיבוד שליטה
- כמו בהרבה הפרעות אחרות, ההערכה העצמית מושפעת בצורה חריגה ממבנה הגוף ומהמשקל
הפרעת אכילה התקפית
- בדומה לבולימיה, הופעה חוזרת של התקפי אכילה המערבים צריכת כמות מזון גדולה
- בשונה מבולימיה, בהפרעת אכילה התקפית לא יתקיימו התנהגויות מפצות לאחר האכילה
- תחושה של חוסר שליטה ואי יכולת להפסיק. לעיתים תחווה כ"ניתוק"
- האפיזודות מקושרות לפחות לשלוש מתוך הרשימה:
1) אכילה מהירה משמעותית מהנורמה
2) אכילה עד לכדי תחושת מלאות לא נוחה
3) אכילה ללא תחושת רעב
4) אכילה לבד מתוך תחושת מבוכה
5) תחושת "גועל עצמי", דיכאון, או תחושת אשמה גבוהה
חשוב לציין, הפרעת אכילה התקפית היא לא אכילת יתר והיא הרבה יותר חמורה ממנה. שכן היא מלווה במצוקה גבוהה ולרוב עם תחלואה פסיכולוגית נלווית.
"אנורקסיה הפוכה", "ביגורקסיה" או דיסמורפיה שרירית
אבחנה חדשה יחסית, שהוצגה לראשונה כ"אנורקסיה הפוכה" וכיום מזוהה מאוד כהפרעה המאפיינת בעיקר את המין הגברי.
הקריטריונים של ההפרעה דומים מאוד להפרעות אכילה אחרות, כאשר הדגש הוא על הדאגה מלהיות "קטן" או בכך שהפרט אינו "גדול מספיק".
- ויתור והימנעות חוזרת מפעילויות חברתיות או עסקיות עקב משטר אימונים / תזונה
- הימנעות מאירועים חברתיים בהם גופו של הפרט יהיה חשוף, או שאירועים כאלו ילוו בחרדה גבוהה
- הפרט ימשיך להתאמן, להימצא במשטר תזונתי שאינו תואם את מטרותיו, או להשתמש בחומרים משפרי פעילות, למרות שידוע לו על הנזקים המשמעותיים הפיזיים או הפיזיולוגים שגורם לעצמו
לציין כי שימוש בחומרים מסוכנים וסטרואידים נמצא שכיח מאוד בקרב הסובלים מדיסמורפיה שרירית ומגיעים לקרוב ל50%
עוד יש לציין, כי הפרעה זו, הקרויה בקיצור MD או BDD, למרות הדמיון הרב להפרעות אכילה, אינה מוגדרת תחת משפחה זו, אלא תחת מחלות הנפש בקטגוריית הOCD.
אורתורקסיה נרבוזה
ניתן להגדירה כהפרעת האכילה ה"חדשה ביותר" וכזו המתפתחת בתוך תרבות התזונה והטרנדים התזונתיים של ימינו. למעשה, אורתורקסיה היא כל כך חדשה שנכון לכתיבת שורות אלה, אין עוד קונצנזוס מוסכם בספרות לגבי הקריטריונים המאפיינים אותה.
אורתורקסיה מערבת עיסוק אובססיבי וקיבעונות סביב אוכל ומזונות הנתפסים כמעודדי בריאות אופטימלית, ומאופיינת בריבוי חוקים, חוסר התפשרות וכפייתיות אשר מביאים ללקות תפקודית קלינית, סיבוכים פיזיולוגים או רפואיים ומצוקה.
במרבית המקרים, תתבצע הקצנה של האיסורים הקשורים באכילה לאורך הזמן וצמצום של מגוון המזונות ויושקע זמן וכסף רב לטובת האכילה הבריאה. יתרה מכך, תערב התייחסות לאוכל כאל "טהור" או "רעיל", "בטוח", ואף ייחוס סגולות רפואיות למזון.
השכיחות של אורתורקסיה גבוהה מאוד, ומגיעה לעשרות אחוזים באוכלוסיות ספציפיות, בהן החשיבות למזון ולמראה גבוהה.
להמשך העמקה, תוכלו להרחיב בקריאה על סימני האזהרה ותסמינים של הפרעות אכילה.
