איזה כיף זה לעשות שופינג נכון?
ואם אנחנו מדברים על בגדים, שאני משער שעל פי רוב הם המוצר שאנחנו הכי אוהבים לקנות – חווית הקניה מתחילה עוד לפני שאנחנו בכלל נכנסים לחנות. בחלון הראווה ובבובות שמציגות את הבגדים שאותם אנחנו עתידים לפגוש בפנים.
אם אתם גברים, לא סיפור גדול
זאת אומרת, הבובות יהיו ככל הנראה חטובות מכם, גבוהות מכם, ויהיה לכם קשה למלא את אותה החולצה באזור החזה והזרועות, או את אותו מכנס באזור הישבן, אבל מילא, משהו שרבים מהגברים החטובים והבריאים, שמנהלים שגרה של פעילות גופנית, אימוני כח ותזונה טובה יוכלו להתמודד איתו, או אולי להשלים עם העובדה שהם היו יכולים להיות במקום הזה – אם היו משקיעים את המאמץ שדרוש ואת ההקרבות שבאות איתו.
אם אתם נשים, לעומת זאת, אתן בבעיה הרבה יותר גדולה
כיוון שבחלק מהמקרים גם אם התברכתן בגנטיקה מושלמת, ואימצתן אורח חיים בריא, שמיטיב עם גופכן, ודורש מכן משמעת, זמן ומחויבות. עדיין תגלו שחנויות ומעצבי הבגדים בונים לעצמם גזע אנושי חדש. כזה שלא מתיישר עם פרופורציות של גוף האישה.
כשנשים יפות ובריאות מגיעות לחנות ישחקו להן חזק מאוד על התת-מודע. הן יראו פריט מהמם בדיוק במידה שלהן על בובת הראווה. אבל מה לעשות, כשהן ימדדו אותו הוא לא יראה אותו דבר. הסיבות יכולות להשתנות, תלוי באיזה מחלקי הגוף של הבובה ביצעו עיוותים – רגליים גבוהות בצורה בלתי סבירה, מותניים צרות מכדי להכיל איברים פנימיים, עצמות כתפיים בולטות, או מפרקים שעברו דיקוק או השטחה.
אני רוצה לספר לכן משהו בנות, אני מאמן כושר כבר 8 שנים. ברובן של השנים האלו עבדתי כמעט אך ורק עם נשים, בחלקן בסטודיו שלי לאימון נשים בלבד, וקהילה של עשרות נשים צעירות, בריאות וחטובות בחודש נתון, ומאות לאורך השנים.
לא ממש נעים לרשום את זה, אבל אהיה ישר וברור – ראיתי המון זוגות רגליים עד היום, בטיצים ארוכים וקצרים ובמכנסיים מכל הסוגים. אבל מעולם לא ראיתי רגליים כמו בתמונות שצירפתי בפוסט. מעולם לא ראיתי ברכיים צרות ודקות כל כך, לא ראיתי שרירי ארבע ראשי שמסתיימים בצורה מחודדת כל כך, ולא ראיתי פרופורציות כאלה – זאת אומרת שגם אם ראיתי ירכיים רזות במיוחד, הן לא היו מחוברות לשוקיים חזקות כל כך.
אנחנו לא מצפים שבעלי אינטרסים כלכליים ותאגידים יקחו מאיתנו את האחריות
את התמונות האלה צילמתי בחנות של רשת בינלאומית גדולה. שהיא רק חלק מקבוצת מותגים עוד יותר גדולה. אין מה לצרף את השם, כיוון שמטרת הפוסט היא לא לעשות שיימינג או חרם. כי מי שקורא את הדברים שאני רושם יודע – אנחנו לא מצפים שבעלי אינטרסים כלכליים ותאגידים יקחו מאיתנו את האחריות. האחריות היא שלנו, להיות מודעים למצב, להכיר את הגוף שלנו, לכבד ולאהוב אותו. לדאוג לעשות אותו בריא ויפה יותר – זה כן. אבל לשפוט את הגוף שלנו על פי מודל שלא קיים במציאות – בין אם בגלל עיוות האנטומיה והצורה הטבעית של הגוף אצל בובות, או בגלל פוטושופ ופילטרים – זה לא.
אני מדבר הרבה על דימוי גוף. על הפרעות בדימוי גוף ועל המקומות הלא יפים שהם יכולים לקחת אדם בריא, ובמיוחד אישה בריאה ועל הנזק שיכול להגרם איתם. הרבה מהמקרים בקליניקה לא מגיעים מתוך מחלת נפש. אלא מסביבה מעוותת, ומודל גוף דימיוני ולא אנושי. ולמה להגיע עד לקליניקה? זה פשוט מבאס למדוד את הפריט הזה ולגלות שהוא "לא יושב" לא? תודו שזה עושה לכן משהו.
אז בלי להתלהם ובלי חרמות, נכנסתן או נכנסתם לחנות, וראיתם בובת ראווה שלא מתכתבת עם האנטומיה האנושית, תבקשו לראות את מנהל החנות, ותגידו לו שהבובות שלו נראות חולות או פגומות. מודל יופי ריאליסטי לא יגיע מהמעצבים ומהמותגים, הוא יגיע מאיתנו, מאלה שלובשים אותם, מאלה שמצטלמים איתם, מאלה שפותחים את הארנק.