תפריט
שנות גיל ההתבגרות מוגדרות כתקופה שבין תחילת ההתפתחות המינית ועד לסוף הגדילה הפיזית. במרבית המקרים, מדובר על התקופה שבין גילאי 10-21. בימינו, לעיתים ההתפתחות המינית והכניסה לגיל ההתבגרות תחל כבר בגילאים מוקדמים יותר.
תקופת גיל ההתבגרות מאופיינת בצמיחה מהירה לגובה, התפתחות הרקמות – מסת העצם, מסת השריר והאיברים הפנימיים, שינוי בהרכב הגוף ובפיזור השומן באופן טבעי בגופם של המתבגרים, ושל המתבגרות בפרט.
כמו כן, תקופה זו גם מאופיינת בבניה מחודשת של מערכת היחסים הרגשית של הפרט עם גופו, והמעוצבת ע"י הסביבה, הקשרים המשפחתיים, השינויים הטבעיים המתקיימים בשנים אלה והשפעתם על דימוי הגוף של המתבגר או המתבגרת.
חשיבות ההתאמה התזונתית או הדיאטה במהלך תקופת הגדילה וההתבגרות היא קריטית ועל התזונאי להתחשב במשתנים רבים ומורכבים: העדפותיו התזונתיות של המתבגר יהיו מבוססות ומעוצבות ע"י הרגלי האכילה הנהוגים בבית ובמשפחה, אך גם אלו הנהוגים אצל החברים הקרובים, לאלו, יש להוסיף את ההבנה ההולכת וגדלה בתחילת גיל ההתבגרות אצל הנער או הנערה, כי לאופן האכילה, סוגי המזון והרכב הארוחה יש קשר והשפעה על משקלם וגופם. לעיתים קרובות, בני הנוער יחשפו למידע ראשוני בנושאי תזונה, גוף ובריאות דרך פרסומות במדיות השונות ואמצעי התקשורת – בהם תכנים הקשורים לדיאטה, בקרת המשקל ואידיאל הגוף האסתטי גבוהים, ודרך משפיעני רשת. לעיתים קרובות, המידע הראשוני אליו יחשפו יהיה במקרים טובים לא מדויק, במקרים אחרים יהיה מטעה, מסוכן בריאותית ומקדם התנהגויות אכילה מזיקות.
המשתנים שהוזכרו מעלה הם למעשה קצה הקרחון, ורק כעת אזכיר את המובן מאליו לכל הורה – תפקיד התזונה בגיל ההתבגרות הוא ראשית וקודם כל מילוי הצרכים הפיזיולוגים והתזונתיים של הנער או הנערה. שכן על אספקת המרכיבים התזונתיים והאנרגיה הבסיסית, יש להוסיף את אלו הנדרשים לצורכי גדילה והתפתחות פיזית וקוגניטיבית תקינה. כמו כן, לאכילה בגיל ההתבגרות יש תפקיד מרכזי במילוי צרכים רגשיים-חברתיים דרך יציאה למסעדות, בתי קפה ומפגשים חברתיים נוספים המביעים עצמאות באכילה ובחיי החברה.
אכילה שאינה מספקת את חומרי ההזנה החיוניים קדם לגיל ההתבגרות, עלולה להביא לאיחור בתחילת ההתפתחות. כמו כן, חסרים תזונתיים או ביצוע של דיאטות "עצמאיות" עלולות לגרום לעיכוב בקצב הצמיחה ואף עצירתו ללא מימוש הפוטנציאל המלא.
כניסה לגיל ההתבגרות במשקל תקין חשובה בכך שמפחיתה את הסיכון לסיבוכים מטבוליים או הורמונליים בגיל ההתבגרות, כמו כן, הרגלים תזונתיים המעוצבים ומתקבעים בגיל הילדות, סביר שימשכו לגיל ההתבגרות ללא הסברה, התערבות, מתן מידע אמין וכלים לשינוי. על פי הנתונים העדכניים, כיום בישראל כרבע מהילדים בבתי הספר היסודיים סובלים מעודף משקל ומהשמנה ובסיכון להפוך להיות מתבגרים הסובלים מעודף משקל והשמנה, עם ההשלכות הפיזיולוגיות והרגשיות הטמונות בכך. בסיומו של גיל ההתבגרות ובהגעה לבגרות – עודף משקל והשמנה נמצאו במחצית מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל. כך, ניתן להבין כי עודף משקל והשמנה, מגמתם כיום לעלות בשכיחותם לאורך השנים בישראל.
השינויים המהירים בצורתו של הגוף, רמות הרעב וההתפתחות המינית מביאים באופן טבעי לעיסוק מוגבר במחשבות ורגשות הקשורות לדימוי הגוף ולמראה. לעיתים קרובות, חשיפה למידע אמין וחינוך גופני אמיתי – המגיע מתוך הכרות עם הגוף והשינויים המתרחשים בו, כמו גם לימוד מותאם של הרגלים תזונתיים – מהווים פתרון ומביאים לשיפור ניכר בחוויות המתבגר או המתבגרת מאכילה ומגופם.
בישראל כיום, יותר ממחצית מהנערות בבתי הספר העל יסודיים חושבות שעליהן לעשות דיאטה, ומחצית מהנערות נוקטות בהתנהגויות אכילה הנכללות תחת הקטגוריה "פתולוגיה הקשורה באכילה", זאת אומרת מבצעות התנהגויות המעלות את הסיכון לפתח הפרעות אכילה בעד פי 18 מהאוכלוסייה הכללית. התנהגויות אלו נמצאו בישראל כבר בילדות בגילאי 9-10.
יש לציין כי במרבית המקרים, הפרעות אכילה מתעוררות בגיל ההתבגרות. בישראל, קרוב למחצית מהמקרים המאובחנים אצל קטינים בקופות החולים הם אצל בנים. במחקר העדכני במדינות מערביות בעולם, משוער כי 15% מהנשים יסבלו מהפרעת אכילה לאורך חייהן. זוהי מגפה חברתית שקטה שנמנעים מלדבר ולהזכיר אותה. היארעות הופעת הפרעות אכילה עולה לאורך השנים, ובשנים האחרונות עולה משמעותית גם אצל גברים. במקרה שיש ספק, חשוב לפנות לטיפול בהפרעות אכילה. קיימת חשיבות גבוהה לאיתור הפרעות אכילה.
כיום, לא קיימת רגולציה על קבוצות הנוער המקצועיות (למשל חוגי כדורגל וכדורסל, עתודות השחיה והטניס וכו') ביחס לאחריותם לספק יעוץ תזונתי אישי, ואף לא יעוץ תזונתי כללי במסגרות הספורט הקבוצתי. כך גם בחוגי ומגמות הנערות – התעמלות הקרקע ומגמות וחוגי המחול והריקוד. במסגרות אלו לרוב הנוער נדרש לשעות של אימון ופעילות גופנית, אך ללא ההתאמה התזונתית והדיאטה הנדרשים לפן האנרגטי, ובוודאי כאשר יש לשים דגש נוסף על הצרכים האנגרטיים והתזונתיים הקיימים לטובת הגדילה וההתפתחות התקינה.
במצבים אלו לעיתים נותר "וואקום" אליו נכנסים המאמנים והמדריכים, בין אם מתוך בחירה או מתוך כורח המציאות, ועליהם לספק הדרכה תזונתית שלא תמיד ניתנת לאחר בחינה מעמיקה של מכלול הפרמטרים האינדיבידואלים למתבגר המתאמן – גדילה והתפתחות והיסטוריית הגדילה, העדפות אישיות, הרגלי התא המשפחתי, רמת הפעילות מעבר לשעות האימון, דימוי הגוף וכמובן אספקטים רגשיים. הדרכה תזונתית על ידי גורמים שאינם מוסמכים ושלא על ידי תזונאי ספורט המתמחה בנוער, עלולה גם שלא להיות נתמכת במחקר המתעדכן ובמקרים רבים להתבסס על מיתוסים מזיקים וטרנדים שיווקיים.
קליניקה שחר כוכבי רואה בהנגשת מידע לציבור עקרון מנחה. עם זאת, כל המידע באתר הוא אינפורמטיבי בלבד ואין לראות בו המלצה רפואית או תחליף לטיפול.
האחריות על השימוש במידע הוא על הקורא בלבד ואנו מעודדים אתכם להיוועץ עם איש מקצוע מתאים.
