תזונת הספורטאי המקצועי

כבר הרבה מאוד זמן שאני מלווה ספורטאים מענפים שונים, בינהם רצים למרחקים קצרים וארוכים, טריאתלטים, קרוספיטרים, מרימי ומניפי משקולות, מפתחי גוף, ספורטאי כדור ועוד.

בהתאמה לסוג הספורט, שגרת הספורטאי והיעדים - האסטרטגיה משתנה אבל הרציונל לתהליך נשאר דומה:

  1. עקביות – מרבית האתלטים שאותם אני פוגש נופלים בסעיף הראשון, כאשר לתחושתם “אוכלים המון” אך בפועל הצריכה משתנה בפערים משמעותיים מיום אחד לאחר. הדגש לצריכה התזונתית קדם האימון, תוך האימון ובסופו של האימון גבוה אך המודעות במהלך היום או בימי מנוחה נמוכה משמעותית.
  2. התאמת ההזנה לצרכים הפיזיולוגיים והביצועיים – ולא למוסכמות תזונתיות לאוכלוסיה הכללית. אם אתם ספורטאים מקצועיים או כאלה עם דרישות דומות, ההתאמה התזונתית תעשה בהתאם לשגרת האימונים והצרכים האנרגטיים. טעות נפוצה היא המשך הצמדות לאידיאלים תזונתיים הנכונים לכלל – אבל לא לפרט, ושאינם משרתים את המטרות שלכם.
    דוגמא אחת מני רבות היא למשל העדפה למזון “מלא”, עשיר בסיבים המתאפיין בנפח גבוה, שיאריך את משך האכילה, העיכול והפינוי, ועלול להפחית את צריכת האנרגיה הכוללת
  3. אורח חיים, בטחון והרגעה – הלחץ צריך להשמר לתיעול חיובי ואין בו צורך במה שנוגע לתזונה והרגלים. התפקיד הראשון שלי הוא להפוך את ההתארגנות התזונתית לפשוטה ולהפחית סטרס. כשהדברים נעשים נכון – הספורטאי לא צריך להיות בדאגה מתמדת לגבי האכילה שלו ותהיות בלתי נגמרות על האם עושה את הדברים נכון.

מוזמנים לשתף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
דילוג לתוכן