משנים את השפה

#משניםאתהשפה הוא האשטאג שנוצר ע”י שחר כוכבי, בסוף שנת 2018 ומטרתו לאתגר את העמדות שלנו כחברה, כחברים, כאנשי מקצוע מתחומי הבריאות וכבני-אדם כלפי תזונה ואכילה, כלפי פעילות-גופנית וכלפי הגוף שלנו ושל הסובבים אותנו.

#משניםאתהשפה – למה זה כל כך חשוב

בתחילת דרכי כמאמן כושר, ולאחר מכן כדיאטן – אחד מהתחומים שעניינו אותי יותר מכל הן התפיסות שלנו כחברה וכאינדיבידואלים ביחס לדיאטה, לאכילה נכונה ולמודל היופי. במשך שנים, השפעת המודל החברתי-תרבותי והמידע שאליו אנחנו נחשפים במדיה וברשתות-החברתיות עניין אותי ברמה המקצועית והאישית.
השפעות תרבות הדיאטה והפיטנס מופנמות כנורמות ואמיתות לא רק אצל כל אחד מאיתנו כאינדיבידואל, ואצל כולנו כחברה, אלא גם בקרב מאמני כושר, דיאטנים, אחיות, רופאים ואנשי מקצועות הבריאות – ובכך מחוזקת הפנמתם עוד יותר.

#משניםאתהשפה – ביננו לבין עצמינו

אכילה יכולה להיות אינטואיטיבית, קשובה ומשוחררת. נטולת בושה, פחד ואיסורים. עצם ההתייחסות לאכילה כנושא שבו רצוי להצטיין, ושניתן בכלל להצטיין בו – מעוותת עוד מתחילתה ומתווכת דרך הקשר האדוק שאנחנו מבצעים בין הרגלי האכילה ומניפולציות תזונתיות לבין בקרת משקל ועיצוב הגוף. אכילה בריאה – פיזית ורגשית, היא אכילה מאפשרת. היא מבוססת על עקרונות מדעיים ומוכחים מחקרית, אך היא אינה בינארית – היא מותאמת למקום, לסיטואציה ולנסיבות הרגשיות, החברתיות והפסיכולוגיות שבהן היא נעשית.
שינוי השפה כלפי עצמנו מתחיל בהבנה שמותר לנו: מותר לנו לאכול מתוק, מותר לנו לאכול יותר לפעמים, מותר ונכון לנו לראות במזון מעבר למענה הישרדותי-פרימיטיבי-מבוסס אינסטינקטים. לזהות את הסיבות הרגשיות, החברתיות, המשפחתיות ומבוססות העונג שמביאות אותנו לאכול ולהוקיר עליהן. לא על מנת לתת “אישור לאכילה לא בריאה”, אלא כדי לאפשר ולתת לגיטימציה להתנהגויות נורמטיביות ואנושיות – ובכך להפחית ואף להעלים תחושות קשות של בושה, אכזבה, כישלון ואף פחד – שמלוות לאכילה ולשינוי רצוי ונכון באורחות החיים ובכך דווקא מחבלות בו ומעמיקות את מעגל התסכול המוכר של הדיאטה.

#משניםאתהשפה – ביננו לבין הסביבה והחברים

איך יפה לך שרזית / מה קרה, את נעלמת! / אתה אוכל בכלל?? / עוד מעט לא ישאר ממך כלום! / את אוכלת כמו ציפור! / אתה אוכל כמו נקבה / חלום שלי לאכול כמו X ולהראות ככה / את מתכוונת לאכול את כל זה? / אתה באמת חושב שצריך להזמין גם קינוח?
אנחנו מייחסים חשיבות לגוף שלנו יותר מאי-פעם, ומשליכים את החשיבות הזאת גם על הסובבים אותנו. מחשבות והתעסקות בגופם ובהרגלי האכילה של אחרים – מעידים קודם כל עלינו, על הקונפליקטים, על החששות, ועל המטענים שאנחנו עוטים על עצמנו. להערות, “טיפים”, “הצעות” ואפילו מחמאות שאנחנו מכוונים לעבר בני אדם אחרים, גם אם יקרים לנו – עלולה להיות השפעה אדירה על עולמם הפנימי, על דימוי גופם ועל הפנמת החשיבות של המעטפת החיצונית שלהם.
נקודת המוצא הרגישה והמודעת היא כזו שמכירה בכך שאיננו באמת מכירים את הרגלי האכילה ואת מערכת היחסים של הסובבים אותנו עם אוכל ואכילה, גם אם מדובר בקרובים אלינו ביותר, אפילו בני המשפחה שלנו. אנחנו בוודאי איננו יודעים מה היא מערכת היחסים של יקירנו עם גופם. למילים יש כוח ועוצמה. העיבוד והפרשנות למילים שאנחנו מוציאים נעשה אך ורק אצל מי שאליו אנחנו מפנים אותן. משפט אחד יכול להדהד שעות ולעיתים אף ימים ולהשאיר עקבות גם זמן רב לאחר מכן
אני מזמין אתכם לנסות אחרת:
החמיאו בצורה תיאורית:

  • כיף לראות אותך, את קורנת!
  • אתה נראה נהדר!
  • אתה מכניס אור לחדר 

מחמאות תיאוריות הן בעלות עוצמה גבוהה יותר ממחמאות טכניות המתייחסות לנתונים מדידים ופיזיקלים (וואו, איך רזית). זאת ועוד, מחמאות תיאוריות מתייחסות לאדם כמכלול, ולא לגופו. ומדגישות את הערכתכם אליו, ולא את היותכם סוקרים את גופו.
שמרו את הטיפים לעצמכם:
נכון שהכל נעשה מכוונה טובה. אבל התבוננו פנימה ותנסו לשאול את עצמכם ולענות בכנות – האם כשאתם עולים במשקל זה “עובר לידכם” ואתם זקוקים לאדם אחר שיעיר לכם על כך. האם, בהתמודדות עם אכילה, באמת עוזר לכם שמישהו אומר לכם “אתם בטוחים שאתם רוצים לאכול את זה” או “לא אמרת שאת בדיאטה”.
בני אדם בחברה המערבית לרוב מודעים לשינויים בצורת גופם. לרוב, הם גם מודעים לבחירת המזונות שלהם, גם אם הם לא שלמים איתה. בוודאי אם הם לא ביקשו את זה – אין לנו מקום להעיר להם על כך, גם אם בכוונה טובה.

#משניםאתהשפה – בעולם הפיטנס והדיאטה

הגוף הוא מכונה מופלאה, ועדיין הנטייה במדיה, בטלוויזיה וברשתות החברתיות היא להסתכל עליו דרך הפריזמה של אסתטיקה חיצונית. יחסי הציבור לפעילות גופנית מתווכים דרך שריפת קלוריות וה”יעילות המקסימלית” בחיטוב הגוף של תוכנית או מסגרת האימונים – מבלי להשאיר מקום להעדפותיו של האדם, לאיך בכלל הוא אוהב לנוע במרחב. וכיצד הפעילות משפיעה עליו – האם היא מביאה איתה עונג, תחושת הרגעה לאחר מכן, האם הוא מרגיש בה בנוח. טרנדים ו”אופנות” בדיאטות עכשוויות מסוקרות חדשות לבקרים עם התייחסות מועטה למשמעויות הרגשיות, למחירים הפסיכולוגים ולשונות הבין-אישית. “מודל הגוף-הבריא” או “האדם המתאמן” הוא חד-גוני – שרירי, אך חטוב מאוד. למעשה – מודל היופי כיום, על אף המצאותן של תנועות לקידום מגוון ואהבת הגוף – הוא קשה יותר להשגה מתמיד, שכן עבור נשים וגברים כאחד – המודל מציג גוף שהוא לא רק רזה, אלא שרירי במיוחד וחטוב מאוד. בני אדם במציאות ומחוץ לטלוויזיה ולרשתות החברתיות, לעומת זאת, בין אם מסיבות ביולוגיות וגנטיות, ובין אם מסיבות פרקטיות ויישומיות – לא יפגשו את המודל, ועל כן המרדף הוא לרוב אינסופי והיעדים אינם אפשריים באמת להשגה.
גוף בריא , מאומן וחזק, למעשה, מגיע בצורות שונות, הרכב גוף שונה (אחוזי שומן ומסת שריר שונים) והוא אינו נמדד בצורה, אלא בכך שהאדם הלכה למעשה מתאמן ופעיל גופנית, ושמדדיו הפיזיולוגים והמטבוליים תקינים. יתרה מכך, גוף ונפש הרי אחד הם. אדם בריא מחזיק בגוף בריא, אך גם בעולם רגשי בריא, חוסן מנטלי, סביבה תומכת, קשרים חברתיים, משפחתיים ובין-אישיים, פנאי מחשבתי ורגשי, חופש, וזכויות לרדוף אחר הגשמה וערך. כל אלו לעיתים מעורפלים, מטשטשים ומתגמדים לעומת המרדף אחר ההצלחה בדיאטה ואחר האסתטיקה הגופנית. מדריכי כושר ובריאות, מאמנים, דיאטניות ותזונאים לעיתים שקועים עמוק כל כך בתרבות הדיאטה שאינם רק משתפים פעולה עם המרדף, אלא אף מלבים אותו במסרים שהם עצמם מייצרים, באופן הפרסום והיח”צ שהם בוחרים בו ובדרך העבודה שלהם עם לקוחותיהם ומטופליהם.

#משניםאתהשפה בעולם האופנה והפרסום

בזמן שהחברה והתרבות צועדת קדימה, לעיתים נדמה שעולם האופנה והפרסום עדיין נותרים אי-שם מאחור. מלבד סנוניות ראשונות של שינוי, ביגוד עדיין משווק במדיה על גוף שאינו ניתן להשגה, כך, לכאורה, אם לא נשיג את הגוף והמודל, לפחות נשים את ידינו על פרטי הביגוד שמכסים אותו. על פי המחקר, לרוב המוחלט של הנשים והגברים אין ייצוג שהם יכולים להזדהות איתו במדיה ובפרסומות.
כולנו אוהבים לקנות, ויחד עם זאת, אנחנו אוהבים שרואים אותנו. בעולם שבו הגבול בין המציאות לפנטזיה מטושטש יותר מתמיד, אנחנו רוצים לראות דוגמניות ודוגמנים שאנחנו יכולים להזדהות איתם, ופרסומות שמדברות לעולם הערכי שלנו, ולא ממשיכות לקבע אצלינו את התפיסה שהחיצוניות היא בפני עצמה הערך שלנו.

#משניםאתהשפה – אז מה עכשיו?

שינוי השפה הוא שינוי ההקשרים השליליים, המגבילים והמחבלים שבהם אנחנו הורגלנו לחשוב על גופינו, על אכילה ומזון ועל פעילות גופנית.
שינוי השפה מתחיל במתן אישור עצמי וחופש פנימי לחוות את גופנו במצבים משתנים ולהעריך את עצמנו בהסתכלות רחבה ומנותקת מצורה. להכיר בצרכים הפיזיים והרגשיים שלנו לאכילה גם כאשר אינה באה לשרת אך ורק הישרדות ואסתטיקה גופנית, ולהנות מפעילות גופנית גם ללא הערך החיצוני שלה.
שינוי השפה ממשיך בעידוד וחיזוק הסביבה שלנו להרגיש נוח בגופם, עם הרגלי האכילה ועם ההעדפות התזונתיות שלהם – גם אם איננו מוצאים את ההיגיון בהם. לעצור את עצמנו מביקורת ושיפוט מוקדם של בני אדם חדשים וותיקים בחיינו על פי קריטריונים חיצוניים, לתת לעצמנו מספיק קרדיט כדי להעריך את הסובבים אותנו על פי רבדים עמוקים יותר מצורה, ולתת לסובבים אותנו מספיק כבוד כדי להכיר אותם באמת וללא סטיגמה מוקדמת.
שינוי השפה מתבטא גם באתגור עצמי-מקצועי של אנשי מקצוע מתחום הבריאות והרפואה ולהיות מחויבים לקידום בריאות כמכלול, מבלי לקדש ולקדם ירידה במשקל ורזון כאשר אין בהם סיבה בריאותית, מוצדקת ומסומכת עבור האינדיבידואל שמולנו. להיות קשובים לבני-אדם המחפשים ומבקשים את עזרתנו. להתייחס למשקלם, צורתם החיצונית ולהרגלי האכילה שלהם אך ורק אם הם ביקשו זאת מאיתנו ולעשות זאת ברגישות אין סוף.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לקליניקה שחר כוכבי – דיאטן קליני בטלפון שמספרו: 0547393199 כמו כן ניתן להשאיר פרטים בטבלה מטה ונחזור אליכם בהקדם.

מוזמנים לשתף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

מידע:

מוזמנים לעקוב:

הקליניקה לתזונה וטיפול בהפרעות אכילה בניהולו של שחר כוכבי דיאטן קליני

אנא מלא פרטיך בטופס

דילוג לתוכן