אתם אנשי בריאות? החובה שלכם היא להבין שעבור 99% ממי שעומדים מולכם אוכל הוא ממש לא רק אוכל – ולא בטוח שהם אפילו מודעים לזה.
אוכל, אכילה, מזון – הם קשורים במסורות ובטקסים. באתניות ותחושת שייכות. בהעצמת רגשות וחוויות וביצירה של רגשות חדשים. במשפחתיות ודאגה. בהבעת אהבה, בקבלת אהבה, הכמיהה לה והצורך בה. הוא קשור בהדיקות לערך עצמי ולעוד רבדים תרבותיים ופסיכולוגיים רבים.
כן, אני אהיה מאוד כנה ואגיד שזה מרענן, מאתגר, מגניב ומביא סיפוק מסוג שונה לעבוד עם אוכלוסיה שעבורה אוכל הוא הזנה – לרוב מדובר בספורטאים מקצועיים.
אתם חייבים ללמוד את זה
אם אתם לא יודעים לשים את עצמכם שם, אם אתם לא מצליחים להתחבר לזה (לא כאינדיבידואל, אלא כאיש מקצוע) – אתם חייבים ללמוד את זה. אם אתם מגיעים מהספורט המקצועי, שנים בפיתוח גוף ומכוני כושר – יכול להיות שאתם לא מכירים את זה, יכול להיות שההקשרים האלה התבטלו או ממש התקההו אצלכם. אבל זה כישור שאתם **חייבים** ללמוד, להשחיז, לשפר עד לכדי רגישות מקסימלית. כל עוד הוא חסר – היכולת שלכם להביע אמפתיה **אמיתית** נפגעת.
"אוכל הוא רק אוכל" זה ציון נכשל באמפתיה.