ללמוד לרקוד עם האוכל

אוכל הוא פרטנר.
זה לא משנה אם המטרה שלכם היא יכולות ספורטיביות, חיטוב והרזיה, הריון בריא או שיפור היחסים שלכם עם האוכל והתחושות שמלוות את האכילה ואת המחשבה עליה.

לפני כמה שנים באחד מהקורסים המתקדמים שעשיתי בתחום הכושר, היה משפט אחד ששינה את תפיסתי. המאמן הדריך אותנו להתייחס למשקולת כאל מערכת אחת גוף-משקולת. לא עוד עצם נפרד אלא חלק מאיתנו. זה שינה את איך שהתייחסתי למשקולות מאז.

אוכל הוא פרטנר, או יותר טוב, הוא חלק מאיתנו. מערכת אחת.

זה אולי נשמע די הגיוני, אבל עבור חלקינו אכילה הופכת להיות מערכת נפרדת – של חוקים, דרישות וציפיות:
1. צריך לאכול כל 3 שעות כדי "שלא להכנס לרעב", או כי "ככה בריא".
– אז איך זה שבכל זאת שנשארתי רעב?
2. צריך לסיים לאכול עד תשע בערב. זה החוק והנסיבות אינן רלוונטיות
3. צריך לאכול X גרמים של חלבון, כדי שהאימון "יהיה יעיל"
4. הגדרתי לעצמי שאכלתי "מספיק". עכשיו אני כועס על עצמי שאני רעב, ומאוכזב על השליטה החלשה שיש לי בעצמי.
5. אכלתי Y לפני האימון, ולכן אני מצפה מעצמי להיות אנרגטי
6. זה מספיק לאישה לאכול 1200 קלוריות כי ככה קראתי. אני רעבה, עצבנית ומתוסכלת.
7. אם הקדישו לי את הזמן, שאלו אותי שאלות וכתבו לי תפריט – אז הוא מתאים לי. אם אני נכשל בו אז הבעיה היא בי.
הבעיה היא לא בכם. הבעיה היא במערכת.

החיבור לאוכל

החיבור לאוכל הוא דרך רעב ושובע,
דרך חשק וסיפוק
דרך שמחה, טקסים ואירועים
דרך כאב ועצבות
דרך מסעדה עם הדייט החדש שהכרתם

באחד מהמפגשים הרבים בקליניקה שבו דיברנו, ל' ואני על אוכל, היא סיפרה שזה מתחיל להרגיש כאילו היא רוקדת עם האוכל.
היה לה ידע תאורתי נרחב בתזונה ואף בוגרת קורסים בתחום,
היא עברה מספר אנשי מקצוע וזה היה רחוק מהתהליך הראשון שלה.
ויחד עם זאת, אף לא פעם אחת לפני הכנת הארוחה היא שאלה את עצמה אם היא בכלל רעבה.
היא היתה אוכלת באותן שעות, ארוחות שמכילות את אותו קוטג', עם אותו לחם קל ואותם ירקות.
למה? כי האוכל היה משימה שצריך לצלוח, והתפריט היה יעד שצריך לעמוד בו. ה"מאכלים הטובים" – היו כשמם – טובים, ולכן לא היתה סיבה לבחון בכלל את ההתאמה שלהם למערכת. ו"המאכלים הרעים"? טוב, אתם יודעים.
עקרונות תזונתיים שיביאו אתכם למטרה הם חלק בלתי נפרד,
תנו מקום גם ל"מה בא לי לאכול", תנו מקום גם ל"מתי".
הספונטניות היא לא האויב של האכילה שלכם. החשקים שהגוף מאותת לכם הם לא מבחן משמעת וכוח רצון.
לקראת סיום הרשו לי להרגיע אתכם
אנשים כמוכם בהחלט פוגשים את היעדים שלהם בצורה הזאת, לא משנה אם היא ירידה במשקל, פיתוח מסת שריר או הפסקת הבולמוסים.
תקשיבו לגוף שלכם, תתחילו לרקוד עם האוכל. הוא חלק מהמערכת.

דילוג לתוכן